המשקיע והיזם ההרפתקן

בחדר הישיבות של מאני ונצ'רס מתכנסת וועדת ההשקעות החודשית. על הפרק השקעת המשך בחברת פורטפוליו מלאת פוטנציאל ששרדה את המשבר הגלובלי. נדרשים הון נוסף והתארגנות עסקית מחודשת כדי לעבור ממצב הישרדות לצמיחה. את החברה מוביל מני, יזם בנשמה, בלתי ניתן לעצירה, אנרגטי, כריזמטי ותזזיתי, כזה שלא לוקח "לא" כתשובה. דווקא בנקודה הקריטית הזאת נדמה שהיזם המרשים הזה, לא מספק את הסחורה. הוא מתבזר על 3 כיווני צמיחה עתידיים, מתעקש על תחזיות צמיחה אופטימיות מאוד ולא מצליח לייצר אקסלים מסודרים.

בחדר הישיבות מתקבלת ההחלטה שכדאי למקד את מני כמפתח לכדאיות ההשקעה בחברה. מודיעים לו שלא תתבצע ההשקעה אם לא יבחר בכיוון הספציפי עליו החליטה הקרן ותוגש תוכנית עסקית מלאה תוך שבועיים. התגובה אינה שולחת את מני לתהליך של מיקוד עסקי אלא גורמת לו לפעול במרץ להקטנת התלות במשקיעים הקיימים. הוא מחליט להפנות את המשאבים לקידום אוף-דה-רקורד של שתי האלטרנטיבות האחרות ופתיחת כמה שיותר ערוצי מימון פוטנציאלי נוספים.

במקום לקדם יחד את המטרה המשותפת של הזנקת הסטארטאפ, חותרים עכשיו המשקיעים והיזם בכיוונים הפוכים.

הכרת המנגנון היזמי:

זוהי דוגמא לבחירה באסטרטגיית פעולה שנועדה למקד והשיגה הגדלת הביזור. ביזמות, כמו בכל תחום אחר, לכל אחד מנגנון פעולה אוטומטי של מחשבות ודפוסי התנהגות המגיב לטריגרים אליהם אנו רגישים. הבחירה של המשקיעים להציב למני אולטימאטום כדי לפקס אותו הפעילה מנגנון אוטומטי ויצרה את האפקט ההפוך. הכרת מערכת ההפעלה הזאת מאפשרת ליזם לשים לב מתי היא משרתת אותו ומתי היא שמה לו רגליים ולמשקיע לרתום את היזם לקידום המטרה המשותפת במקום להקפיץ לו כפתור שיעביר אותו לצד השני של המתרס.

בעבודתי גיליתי שני מנגנונים שכיחים הפועלים אוטומטית אצל 2 טיפוסי יזמים: יזם מלידה ויזם מבחירה.

יזם מלידה דומה לאומן מלידה החי ונושם אומנות מאז ומעולם. יזם שנולד עם הטמפרמנט היזמי ביד. מערכת ההפעלה שלו ממוקדת הרבה פעמים בצורך בחופש והמשקפיים דרכם הוא רואה את העולם הם של משחק הרפתקאות.

יזם מבחירה דומה לאומן שהחליט לממש את הכישרון האומנותי שבו פתאום באמצע החיים. לפעמים הוא יהפוך לדבר הגדול הבא ולפעמים ישוב לשיגרת חייו. בכל הנוגע למגרש היזמות יש לו צורך חשוב בביטחון והוא חובש משקפיים שרואים את העולם כמסוכן ובלתי צפוי.

אתמקד כאן במספר סממנים המאפיינים לעיתים קרובות את הטיפוס הראשון (עוד על השני בטור הבא).

יזם מלידה- מנגנון החופש וההרפתקה

יזמים שחיים יזמות כהרפתקה, מצויידים הרבה פעמים ביצירתיות יוצאת דופן ,מח זריז,יכולת לאתגר את גבולות המציאות, ואופטימיות חסרת תקנה. הם בד"כ מעולים במציאה מהירה של פתרונות מבריקים למצבים מאתגרים, זיהוי והסתערות מידית על הזדמנויות ויישום של משימות בלתי אפשריות. כל זה מאפשר להם להציג ולהוציא לפועל חזון גרנדיוזי ומשנה עולם כנגד כל הסיכויים.

מצד שני אחת המגבלות של החיים כהרפתקן היא מלכודת החופש המוחלט. יזמים אלו הם בד"כ חופשיים ברוחם, לא אוהבים להיות קשורים או מחויבים מדי, אוהבים לשמור על כל האופציות פתוחות, התחייבות גורמות להם לחוש לכודים. לפיכך הם נוטים להתפרש על תחומים רבים, קופצים מדבר לדבר וזקוקים באופן תמידי לגירויים חדשים, גיוונים והתנסויות מעניינות.

כפי שמאני ומאני ונצ'רס גילו, הדבקות בחופש אבסולוטי מציבה מספר אתגרים יזמיים שמועצמים כשנוצרת תחושת מילכוד והיזם מרגיש שאומרים לו מה לעשות, דוחקים אותו לפינה או לוחצים אותו בענייני אדמיניסטרציה ואופרציה.

אתגרים יזמיים של יזמי חופש והרפתקה כוללים:

שמירה על פוקוס- הם נוטים לעיתים קרובות לרוץ על מספר מיזמים במקביל. הרבה פעמים החלום שלהם הוא למצוא ספונסר עשיר (למשל קרן הון סיכון) או להקים חממה שתאפשר להם לעבוד תמיד על מספר רעיונות בו-זמנית. גם כשהם רצים על מיזם ספציפי, הם מתקשים הרבה פעמים לשמור על פוקוס ברמה האסטרטגית ולהיפרד מאפשרויות טכנולוגיות או שיווקיות לטובת מיקוד.

ניהול זמן ואופרציה- אחד המאבקים הנצחיים שלהם הוא לנהל את הזמן בצורה אפקטיבית. הם בד"כ רצים אחרי הזנב של עצמם ומגיבים לכל גירוי חדש בשטח, הם לא אוהבים להתעסק בשיגרתי, האדמיניסטרטיבי והשיטתי. בתחום המקצועי (ולעיתים גם בבית) הם יעדיפו את תפקיד "האיש למשימות מיוחדות ומצבי חרום". הם באמת מאוד מתכוונים להשיב ללקוחות הפוטנציאליים הממתינים למידע, לסיים את תמצית המנהלים שמשקיע פוטנציאלי ביקש, להכניס נהלי עבודה מסודרים כדי לקדם תהליך התקשרות עם לקוח אמריקאי גדול או להוציא דוח תקופתי למשקיעים. לרע המזל ,למרות המחיר הכבד שהם עלולים לשלם באיבוד לידים עסקיים, מכירות או השקעת המשך ממשקיע, קשה להם לקדם עניינים אופרטיביים.

מיקסום הקשר עם המשקיעים- הרבה פעמים סיבה מרכזית לבחירתם בחיי היזמות היא הרצון לשמר את החופש המוחלט ולהיות אדונים לעצמם. לכן, המשקיעים נתפסים לעיתים כגורם המאיים על חופש הפעולה הטוטאלי ועל צינור החמצן המרכזי ,הכסף. הרגישות הבסיסית הזאת עלולה ליצור לא מעט קצרי תקשורת.

ראיית תמונה מלאה של המציאות- קל להם לדמיין אפשרויות קלושות להצלחה כחזון חי שבטוח יתגשם. האופטימיות הגורפת והנאיביות לגבי קשיי הדרך מאפשרת להם להעז לצעוד לעבר ולהשיג את הבלתי אפשרי. מצד שני, הם נוטים לעיתים להתעלם מקשיים אמיתיים או להמעיט בגודל הבעיה. כך הם ימצאו את עצמם פתאום ללא אלטרנטיבה לכיוון עסקי שכשל או ללא כסף בקופה, נאלצים לצאת לגיוס בתנאים נואשים או לסגור את הפעילות.

הנה קצה חוט שיאפשר לכם לרתום את מנגנון החופש לשרותכם:

1. נסו להפוך מחויבויות מעונש לידיד, אמצעי להגשמת הדברים שאתם רוצים להשיג. למשל: אתגרו את עצמכם בהפיכת ה- To Do Listשלכם, ל-Wish List . מה אתם רוצים, במקום מה צריך: במקום "צריך לכתוב תוכנית כדי לא לאבד את המשקיע" "אני רוצה לסיים אותה כדי להרוויח ראש שקט".

2. בידקו האם יש סיטואציות בהם המשפט: "אני אסיר של הצורך שלי בחופש", נכון עבורכם

3. הקיפו את עצמכם בשותפים משלימים- בבחירת השותפים קחו בחשבון לא רק את תרומתם המקצועית אלא גם יכולות משלימות לשלכם: פוקוס, רגליים על הקרקע, תיקתוק אופרציה

הכרות עם היתרונות והמגבלות של חיי ההרפתקנות ומנגנון החופש יכולה להוות מפתח חשוב במיקסום התקשורת בערוץ יזם-משקיע ובהקפצת הסטארטאפ לליגה הבאה.